יום שישי, 5 באוגוסט 2016

מעגל נשים חוויתי מעצים ומגבש-לימי גיבוש והעצמה, מסיבת כלה וימי הולדת "בואי לגלות את המלכה שבך"




ה מ ע ג ל לדבר את שפת הלב בואי לגלות את המלכה שבך
לכבוד השנה החדשה ~ בואי להתרגש ולהתחדש

בכל אישה טמון יהלום (!!!) המכוסה בשכבות, מסכות, הסתרות וחומות מגן, אשר ממתין לרגע בו רק תסכימי ללטשו, לחשוף אותו ע"י השלת שכבות של הרגלים, דפוסים, שגרה ותדמית.
המעגל נוצר עבורך ובשבילך, להיות חלק ממעגל של אחיות לדרך, היכולות להתחבר לעצמן דרכך, כי כל אחת זקוקה לעדות והדות ע"מ להיות קיימת. כשנלטש את היהלום שבתוכנו נמצא הרבה יהלומים מלוטשים סביבנו, נמצא חבר/ה אמיתי, מתוך מקום של עוצמה וידיעת ערכנו, ממקום של אהבה, שמחה והערכה עצמית.

בואי למעגל- להתרגש, ולהתמסר, לתמוך ולהיתמך, לבכות ולצחוק, ליצור ולרקוד, לנשום וליצור, להגשים ולממש, לגעת בלבבות שלך ושל זו שאיתך, להתחבר לעצמך לנשיותך ולמיניותך, לקבל פרספקטיבה מציאותך, לראות ולהיראות, להיות פשוט את!
כל אלה מקבלים מענה במעגל אינטימי, חם, עוטף, מכיל ומרפא.

דרך ריפוי המעגל, היא אהבה, היא מתבטאת במתן מקום וביטוי לקולה של כל אחת, פרסונאלי ואוניברסלי, דרך מתן לגיטימציה עבורך להרגיש ו"להיות", דרך הידיעה שאינך לבד ודרך מפגש פנימי עמוק שלך עם עצמך ועם חברותייך למעגל.

אם את שומעת את הקריאה הזו בתוכך, את מוזמנת באהבה ובחיבוק למרחב של איכות נשית
המעגל יזכיר ויעורר, ייתן לך כלים אל החבוי והנסתר בתוכך, אל האיכויות והמתנות המיוחדות שיש בתוכך, המחברות אותך למשמעות חייך, למלכה שאת, ליופי שלך, ליעוד, לדרך ולתפקידך כאישה בעולם הזה וכשתהלכי באור ובידיעה הזו, את פשוט תמגנטי לחייך, אנשים באיכויות דומות, מתוך עוצמה ושמחה פנימית ,
כי דומה מושך דומה!

"בואי לגלות את המלכה שבך"
חוויית חיבור לעוצמה, לנשיות ולאנרגיית החיים שלך, עם עצמך ועם חברות המעגל, תוך תנועה, נשימה, נינוחות וקלילות, פשטות, צחוק, אהבה ודרך:

תנועה וריקוד
מסרים מהקלפים
שיתופים ומשחקי העצמה
באמבטיה של אהבה ועוד הפתעות

משך המעגל כ 3 שעות

להזמנת מעגל חווייתי ולהרשמה למעגל תהליכי, עמוק ומעצים, סדרה בת 8 מפגשים, פני אלי ב: 050-5885004

ענת אור-אל,

 מטפלת הוליסטית ומנחת מעגלי התפתחות ותודעה. 





את הטקסט הבא כתב צ'ארלי צ'אפלין במסיבת יום הולדתו ה-70.
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי:

"כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הבנתי שכאשר אני הולך נגד האמת הפנימית שלי אני סובל,
היום אני קורא לזה "אותנטיות".

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
התחלתי להבין כמה מעליב זה לכפות על מישהו את הרצונות שלי,
למרות שידעתי שאותו אדם לא מוכן לזה.
היום אני קורא לזה "חברות".

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הבנתי שתמיד אני נמצא במקום הנכון בזמן הנכון,
ושהכול מתרחש בדיוק ברגע הנכון ואני יכול להירגע.
היום אני קורא לזה "ביטחון עצמי".

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים
ראיתי שכל מה שמתרחש סביבי תורם ועוזר לי להגיע בדיוק לחיים שאני רוצה.
היום אני קורא לזה "בגרות".

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הפסקתי לעשות תכנונים גדולים לעתיד.
היום אני עושה אך ורק את מה שגורם לי להיות שמח ומאושר,
עושה רק דברים שאני אוהב לעשות ועושה אותם בדרך ובקצב שלי.
היום אני קורא לזה "פשטות".

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
אני כבר לא תמיד צודק,
ומאז אני טועה הרבה פחות.
היום אני קורא לזה "צניעות".

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
שחררתי את עצמי מכל מה שלא טוב בשבילי –
אנשים, מצבים, מאכלים, חפצים.
היום אני קורא לזה "אהבה עצמית".


כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג לגבי העתיד.
היום אני קורא לזה "שלמות".



יום שלישי, 26 באפריל 2016

רבות הדרכים להתחבר ללב ♥


   


לשמחתי אני זוכה לגעת בא-נשים בכל הרבדים; בגוף הפיזי, בגופים המנטליים ולבסוף מגיעים גם לגופים הרגשיים ~ לפתיחה ול"מגע" בלב, בליבה של היושב מולי, בליבה שלי!



רבות הדרכים "לגעת" ולהקשיב ללב...  אספתי כאן כמה דרכים  ש"מטיסות" אותי היישר הביתה, ללב הדברים. ישנם  נושאים חסרים עדיין וכמה נושאים ללא פירוט/הרחבה- כל אלה יתווספו בהמשך על ידי ואשמח שעל ידכם. 

אם הצלחתי להביא חיוך, נחת, טיפ קטן/גדול,
הרי שבאתי על שכרי.



אז מהי הגישה שלכם? הדרך שלכם לגעת בלב? מה מרגש אתכם? מרחיב את לבכם? אשמח אם תשתפו אותי!!




לאהוב את עצמנו~ הצהרות חיוביות ותרגילי מראה:
אין הכוונה לנרקסיזם או גנדרנות. לאהוב את עצמנו אומר, להעריך ולכבד את מי שאני, להתייחס אלי בכבוד. לדאוג לעצמי, לפרגן ולחזק את עצמי, לסלוח לעצמי ולקבל אותי כפי שאני באהבה ובחמלה.
הדבר אינו פשוט מדובר על תבניות ומסגרות שהוטמעו בנו ותוכנתו בנו מגיל מאוד צעיר.
רובנו גדלנו בתחושה שאיננו טובים מספיק, איננו ראויים ואיננו מסוגלים.
ברוב הפעמים אין סיבה ממשית לתחושות אלו אך הן קיימות בכולנו. בכולנו קיים הילד/ה הקטנ/ה הכאוב ופגוע. אחת הדרכים להגיע לילד הקטן, הפנימי שלנו היא לעמוד מול המראה, להסתכל לתוך העיניים שלנו ולומר "אני אוהב/ת אותך" "אני באמת באמת אוהבת אותך" "אני טובה כפי שאני"
"אני בעלת ערך" "אני אוהבת את החיים" "העולם הוא מקום בטוח ונעים עבורי" וכן הלאה. יכול להיות שבתחילה תרגישו מגוחכים אך ככל שתתאמנו (לפחות בכל בוקר -עדיפות כמה פעמים ביום) תיפתח בתוככם מעין דלת קסמים, הדברים יגעו ויחלחלו בילד הפנימי ודברים נפלאים יחלו לקרות בחייכם.

חיבוק

כוחו של חיבוק - מרגש!!!(לחצו על השורה)




 





ושיר מרגש על אהבה עצמית (מתוך ה"משקפיים של נויפלד")

ריקוד ותנועה
"איזו תנועה עדיין לא עשיתי, או חוויתי, היכן ואלו רגשות עדיין תקועים לי בגוף? היכן אני חסומה?, מה מבקש להשתחרר ולצאת ממני? אילו אמונות מגבילות / מקטינות אני עדיין מחזיקה ונושאת?" על כל אלה ועוד הרבה , הגוף משוחח עימי: דרך הריקוד, התנועה, היציבה, ההליכה, המבט, המבע ועוד.
וככל שאני יצירתית ומאלתרת, (בכל דבר ותחום) כך אני נמצאת יותר מחוברת להווייה, לנשמה ונותנת לה מקום להתבטא במציאות שלי, לספר לי מי אני, דרך הגוף. 
בריקוד , אנו לומדים שפה ותקשורת חדשה- בלתי וורבאלית-עצמתית ונקייה ממסכות ומגננות..

מרשה לעצמי להתכנס, לבכות, להתבונן, לצמוח ולפרוח.
הריקוד מתבטא בחיי במערכות יחסים, בעבודה, בכושר האלתור, בטיפולים שעושה, בציוריי, בבישוליי והשמיים אינם הגבול



מדיטציה-על כל סוגיה-שקטה/אקטיבית/צלילית/מנטרה


מעגלים ומפגשי  העצמה, לימוד, ריפוי וחוויה


מערכות יחסים- מפגש של שיחה או של שקט עם חבר/ה אמת


כתיבה- מה שעולה לכם, מלאו לפחות 2 דפים בכל יום- אף אחד לא רואה והדף סופג הכל. בתחילה זה מתסכל ולא מוצאים על מה לכתוב אך ככל שתמשיכו ותשחררו מחשבה זה ילך ויעשה יותר ויותר קל וקולח...והנה סרטון של אליהו שירי על כוח הכתיבה להנאתכם-לחצו כאן


ניתן ע"י תרגילי כתיבה נוספים לדעת מהן בכלל מחשבותיכם על דברים, ניתן לטפל בכל המחשבות השליליות ולהפכן להצהרות חיוביות.
לכיתוב זה עוצמה וכח לדייק אותנו-מומלץ להתבונן ולמדוט את האותיות לשיפור בכל מצב

הודיה- ככל שתוקירו תודה על כל ה"יש וקיים" בעולמכם, מתוך הרגש וכוונה אמיתית, כך תמשכו לחייכם עוד ועוד דברים ואירועים חיוביים. ככל שתודעתכם תהיה במקום החיובי, כך תמגנטו מציאות חיובים וסנכרון במציאותכם.

מחשבה ודיבור יוצרים מציאות! הן יוצאות מתוכנו לעולם וחוזרות אלינו בצורת חוויות- נכון, זה אולי לא נתפס, אך אנו רוקחים את מציאותינו במו ידינו, פינו ומחשבותינו ולכן חשוב לשים לב מידי פעם למה יוצא לי מהפה   ו"על מה אני חושבת".
בכל בוקר כשאני מתעוררת, אני מתיישבת על המיטה, רגליי על הרצפה ואני אומרת את ברכת "מודה אני". אני מתכוונת לכל מילה ומרגישה אסירת תודה באמת (!!!) על הזכות לקום לעוד יום חדש שמביא עימו ריגושים, הפתעות, גילויים חדשים על עצמי, על הבריאה, מקומות, חברים ומשפחה, הזדמנות לעשות עוד חסד, הזדמנות לתקן, לשמוח, להבין ולאהוב ועל כל המתנות שהיום הזה רוצה לשלוח אלי.. רק להסכים לראות ולקבל..
כיתבו בבוקר, בתחילת היום לפחות 10 דברים עליהם אתם מודים. בכל לילה, לפני השינה חשבו על היום שהיה, הריצו אותו כמו סרט- היזכרו במי פגשתם ומה עשיתם, חישבו על המתנות שקיבלתם היום הודו עליהן ובעיקר על המתנה הכי גדולה שקיבלתם ביום הזה!
הרעיון הוא, לפתוח את היום בתשומת לב ומיקוד ב"יש" בחיוב. "דומה מושך דומה" -אנו רוצים שאותו תדר/מצב חיובי שלנו, ימשוך לנו עוד ועוד אירועים חיוביים ומשמחים היום. אותו דבר בלילה- אנו סוגרים את היום ונכנסים לשינה עם מחשבה חיובית, עם הודיה! (גם אם לכאורה עברנו משהו קשה היום-זיכרו ש"הכל לטובה" וגם אם לא רואים זאת כעת נהיה מסוגלים להבין זאת מאוחר יותר)

אמנות ויצירתיות- כל אחד יכול!!! 

ציור, פיסול, תפירה, גזירה וכד'



מגע אוהב- לגעת... ללטף....לאהוב...

(את עצמנו ואת סביבתנו)


טיפולי גופנפש שונים  במגע, אנרגיה, מודעות, דמיון מודרך
שירה, קול, מנטרה:
כולנו יכולים לשיר, איננו צריכים להיות זמרים. אנו יכולים לגלות את הקול המיוחד ועז הביטוי שלנו. ייתכן שחדלנו לשיר בבית ספר (אולי ספגנו עלבונות , "פרצופים" ולגלוג על קולנו) ,אך ניתן לשוב ולגלות את קולנו מחדש..על ידי שירת שירים פשוטים..ניתן בקבוצות או לבד. שירו ביחד עם השמעת שיר חביב עליכם, הניחו לקולכם להשתחרר ולהתרומם, תנו לקולכם הפנימי לדבר דרך השיר..שירו באמבטיה, במטבח, במכונית...



גם המהום וזמזום הם דרכים להשתמש בקול לריפוי , לשמחה, להתעלות וחיבור ללב, לשחרור, לניקוי והפעלת הבלוטות שלנו , ביניהן בלוטת האיצטרובל האחראית בין היתר על פעילות וחישה אינטואיטיבית..וקשורה לעין השלישית.
קולות אלה הם בעצם חזרה על קולות קדושים, בהם השתמשו כל הדתות במשך כל הזמנים. הקשיבו למזמורים גרגוריאנים, לבהג'אנות הינדיות או למזמורים טיבטיים. קולות קדושים אלה מהדהדים מבפנים, מאזנים ומרפאים, מובילים למצבי אקסטזה ומדיטציה.



במפגשים אני מעבירה מדיצטציות שונות בקול, שתיים מהן לדוגמא: מדיטציה מונחית לאיזון 7 מרכזי האנרגיה בקולות וצבעים השנייה- אחד החלקים של מדיטציית ה"אום" ( הצליל הסנסקריטי של המוחלט..גם הביטוי של הצאקרות העליונות) תוך נשימה עמוקה והחזקת הצליל.

מאחר שהלב והקול אחד הם, כאשר אנו פותחים את קולנו, אנו פותחים את ליבנו.


הגוף שלנו הוא תיבת תהודה-לכל אחד יש את מבנה הגוף הייחודי שלו כדי שיושמע הצליל הייחודי שלו. כאשר אנו משמיעים צליל מסוים (וכדאי ללמוד את הצלילים המאפיינים את הצ'אקרות ואת תדרי הסולפג'ים ובכלל לדעת אילו תדרים בריא לנו יותר להקשיב להם. ניתן לעשות זאת במפגשים המיועדים למטרה זו-בקבוצות או יחידים) מתרחשת פעולה בתאי הגוף שלנו. בצורה זו ניתן לטפל בקול/סאונד במחלות ותופעות שונות(השפעת קול על נוזל-ראו ניסוי של אימוטו על השפעת קול/ מילה/אות על החומר/נוזל-מדע הכימטיקה)


אם רוצים להיכנס עמוק יותר לנושא (קראו את המאמר שלי "להתחבר לקול השופר ולניגון הלב" וגם את "הרעב הסודי של בני האדם" המופיעים כאן בבלוג), הכל ביקום מורכב מסאונד/צליל/ קול, אפילו הצבעים שאנו חושבים שאנו רואים. גם הצורות הגאומטריות, יש להן סאונד וההפך: כשאנו משמיעים צלילים אנו יוצרים את הצורה, אנו משפיעים ולכן יש לשים לב גם לטון ולכוונת הדיבור, הצליל, לזמזם ולשיר מתוך כוונה אמיתית לטוב ולחיבור עם עצמי, מתוך ידיעה שהקולות שלי יוצרים ומשפיעים עלי ועל הסביבה.


הללויה לשירת הלב, היא ביטוי הנשמה בגופנו, היא חלק נכבד בביטוי הרוח בתוך החומר.




להשתטות ולמצוא את השמחה מתוכי

כן כן, לנשום לתוך הלב ולמצוא את נקודת השמחה, להיזכר ברגעים מצחיקים, מרגשים ולחייך- העולם יחייך אלי..
לייצר מצבי שמחה, להשתטות עם עצמי, עם חברינו וילדינו (כמוני כאן בתמונות..לשמר את הזיכרון וכל פעם לתרגל מחדש)  




הליכה

הליכה עושה קסם בגופנו ובנשמתנו, מעבר לכושר הגופני ושריפת שומן, ההליכה תורמת לשיפור כל מערכות גופנו- דם, סיבולת ריאה ועוד..
היא אפילו תורמת לשמחה, מסייעת בריפוי ומניעת סרטן, משפרת את איכות הסקס ועוד-
להרחבה בנושא כנסו כאן

זמן בטבע, מדורה- מקור מים, ים, אדמה, עצים, חיות, שמים...לכו יחפים, שבו או שכבו על האדמה, היא תדע לספוח את האנרגיות השליליות שלכם ולפרקן (ממש כמו הארקת חשמל), היא תטעין אתכם באיכויות של קרקוע, ריפוי ושלווה. גם השהייה ביער תטעין אתכם באנרגיה של שלווה ואהבה, קל יותר להתחבר למי שאנחנו באמת בטבע ואם כבר טבע אז מדורה והתבוננות באש תגביר את החיבור.



 

התבוננות פנימה והקשבה ללב, לגוף

עצרו את האוטומט מידי פעם במהלך היום. שימו לב- האם אני נושמת? האם אני נוכח/ת ברגע זה? היכן אני כרגע? (אם מחשבותיי נודדות הרחק ממקומי הפיזי תמיד ניתן להתחבר לכאן ועכשיו רק ע"י תשומת לב לגוף "גוף יקר..." ואז לשים לב לאיברים שלי שפועלים ברגע זה.. אפשר לדבר עם האיברים, להודות להם על הפעולות הרבות הנעשות ברגע זה - לדוגמא: "תודה לכן ידיים ואצבעות יקרות על תפקודכן החשוב כעת" "תודה למערכת הנשימה שלי, לריאות, לאף ולפה שמתפקדים בצורה תקינה וללא הרף" "תודה על מתנת הבריאות בחיי" וכן הלאה...

הקשבה למוסיקה קלאסית 

הידעתם שיצירות של מלחינים מסויימים כמו באך, מוצארט , שופן, פונות לאיברים, איזורים, מחלות ודפוסים מסויימים בגוף?-להרחבה כנסו למאמרים שלי- ריפוי בסאונד וקול.

נגינה- תיפוף, הקשה, פסנתר, מיתר,נשיפה..הכל הולך. מוסיקה הינה תדר וכלי עוקף שכל לפתוח ולחדור לעולמות גבוהים


הקשבה לשירים מעוררי השראה וחשיבה

שירים שמעוררים בנו תחושה של התרגשות, של הרחבת הלב
הצליל והמילים (או אחד מהם...) כמו עוברים לנו בגוף, מעוררים בנו געגוע למשהו- בסופו של דבר לחיבור עם עצמנו, לשלווה פנימית, לאהבה עצמית, לאחדות, לשלם...ולשלום.
כיתבו שתפו בשירים שעושים לכם את זה
הנה דוגמא לשירים שעושים לי את זה...חלקם מתאים למדיטציה, טיפולים, ריקוד חופשי וסתם לכף
(וזה רק קמצוץ... ועדיין לא העליתי את הלועזי,, אז כתבו לי :)

"המשורר"/שולי רנד 

 "לב חופש"/מוקי
"מתנות קטנות"/רמי קליינשטיין
"ילד של אבא"/מוקי
"אנא בכח"/עובדיה חממה
"והיא שעמדה" יעקב שווייקי ויונתן רזיאל
"אברהם טל"/אורות
"אור גדול" אמיר דדון
"משא ומתן" מוש בן ארי
"תתארו לכם"/שלמה ארצי
"משהו חדש"/דני רובס
"קול אחד"/רועי נויפלד "המשקפיים של נויפלד"


cover"Because the World is round"/Beatles

chopin nocturne op. 9 no. 2
The Best of Chopin
The bast of Bach
mozart symphony 40

Mozart - Requiem in D minor
led zeppelin
haleluya leonard cohen


eric clapton tears in heaven lyrics
Snatam Kaur-mix
by the grace snatam kaur
thank you stars katie melua

mother i feel you


Spirit Of The Flying Eagle
Zen garden music













יום שני, 25 באפריל 2016

צור קשר

קראתם ואהבתם? רוצים להעיר/ להאיר/ להוסיף?
איזה נושא מעניין הייתם רוצים לראות כאן?
צרו עימי קשר בדף הפייסבוק, או בהודעה טלפונית

להתחבר ל ♥ מפגשי ריפוי, חוויה והעצמה

ענת אור-אל ילון     050-5885004


מטפלת ומנחה אלטרנטיבית-תטא הילינג, גופנפש, רייקי, מגע, תנועה,
ציור וריקוד אינטואיטיבי, חניכות פראניות, חיבור למיניות ולתשוקת החיים.

קליניקות באזור מודיעין, מרכז ובמעלה אדומים.

הדף שלי בפייסבוק:

https://www.facebook.com/AnatOrelYalon/ 






















יום שישי, 22 באפריל 2016

חג פסח שמח 2016



💜
החג שלנו נקרא פסח במובן של לפסוח ולדלג, כנאמר בהגדה "על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים", הקב"ה דילג על בתי בני ישראל.
***
חג הפסח בא ללמד אותנו שלפעמים אפשר ברגע אחד לדלג ולעבור ממצב אחד למצב אחר, כפי שעם ישראל עברו ממצב של גלות למצב של גאולה, בחיפזון וללא יכולת להתמהמה, כי כשזה קורה זה קורה מהר מאוד.

דילוג מסמל מעבר חד, פתאומי ומהיר ממצב אחד למשנהו, בשונה מהליכה, שהיא הדרגתית צעד אחרי צעד,
ובשונה גם מריצה שהיא התקדמות מהירה אך עדיין מדורגת.
דילוג הוא קפיצה שבה עוברים ממצב אחד למצב שונה בבת אחת.
(קפיצה קוונטית)

זו בעצם העבודה של חג הפסח; ביום יום אנחנו תמיד בשאיפה להתקדם אבל ההתקדמות היא צעד אחר צעד לפעמים בהליכה ולפעמים בריצה אבל חג הפסח נותן לנו את הכוחות הנדרשים ל'יציאת מצרים' האישית שלנו, לעשות קפיצה ולהתגבר גם על אותם קשיים שתמיד אין לנו את הכוחות להתגבר עליהם.
***
החמץ והמצה שניהם עשויים מקמח ומים אלא שהחמץ תופח וגדל ואילו המצה נעשתה במהירות ולפיכך לא תפחה ושניהם מסמלים מצבים שונים באדם; החמץ מסמל את האגו והגאווה של האדם שמגדיל ומתפיח את עצמו, והמצה מסמלת את הענווה.
הדרך לקבל את הכוחות מחג הפסח היא בגירוש החמץ שבתוכנו.
על ידי הנמכת האגו וביטול הגאווה, ניתן מקום לאור של הנשמה ואיתה נבער את החמץ שבתוכנו,
כך נמצא את עצמינו מתגברים ועוברים במהירות ממצב מצרים הפנימי שלנו
למצב המואר של ארץ ישראל בנשמה.

ומביאה כאן את ההסבר והברכה היפה והמדויקת של ליהיא לפיד:
"לחיות חופשיים:
מאחלת לנו שבחג החירות נצליח להסיר מעלינו את העטיפות, החומות, הכבלים שסוגרים עלינו — ונרשה לעצמנו להיות חופשיים.
חופשיים מהצורך להעמיד פנים.
שנהיה נאמנים לאמת שלנו. תמיד יהיה מי שיערער אותנו, שיעביר ביקורת, שיסביר לנו שטעינו. אבל לפעמים צריך לטעות. ולפעמים צריך להיפצע, כדי ללמוד מה באמת חשוב לנו. ואת זה רק אנחנו יודעים על עצמנו.
חופשיים מהצורך להעביר ביקורת.
להיות נאמנים למי שאנחנו אוהבים. להיות שם גם אם הם פישלו, לחבק אותם אם הם עצובים ולשמוח בשמחתם כשהם מצליחים.
לא לבדוק ולשפוט ולמדוד להם כמה ולמה הם נתנו, או לא, וכמה אנחנו.
זה מתכון בדוק לאכזבה.
לקבל אותם כמו שהם. כמו שהיינו רוצים שהם יקבלו אותנו.
חופשיים מהפחד לבקש עזרה.
לימדו אותנו לנסות לבד, ולבקש עזרה רק אם אין שום ברירה אחרת. ובקשת העזרה היא לפעמים עבורנו כמו תעודת כניעה. אבל זה לא נכון. תמיד יהיו סביבנו אנשים שישמחו לעזור לנו, כמו שאנחנו להם. ואם למישהו לא מתאים לעזור לנו — אז שיגיד. ואנחנו לא ניפגע. כי מותר להגיד לא.
חופשיים מהתחשבנויות.
זהו, זה הרגע להניח מאחור את כל ההתחשבנויות. מי הזמין ומי לא, מי היה שם ומי לא. כי החשבונות האלה רובצים עלינו, מקלקלים רק לנו. אז עם החג הזה נשחרר ונזרוק את כל ההתחשבנויות הטיפשיות והקטנות.
חופשיים מאנשים שעושים לנו רע.
לזכור שמותר לנו להוציא מחיינו את מי שעושה לנו רע. כי מגיע לנו להיות עם אנשים טובים. שטובים אלינו.
חופשיים מהפחד להיכשל.
חופשיים מלהסביר לעצמנו למה לא. ולהתחיל עם למה כן. כל כך הרבה הסברים יש לנו למה לא כדאי, לא נכון, אין סיכוי. למה בגילנו זה מוגזם או טיפשי, למה מאוחר מדי, למה יש מוצלחים מאיתנו ולמה זה ייגמר רע. מעכשיו מתחילים אחרת — וזוכרים גם למה כן, כמה מוכשרים אנחנו, איזה יופי אם יצליח וגם אם לא, וניפול, אז יש לנו מספיק כוח לקום.
חופשיים להתרגש.
להרשות לעצמנו להיסחף, לבכות, לצעוק, לצחוק בקול גדול, להוציא את מה שיש לנו בלב, וגם להתרגש. להתרגש מחיוך של ילד קטן, מפרח שקנינו לעצמנו (גם אם רצינו שיקנו לנו) משיר שהמילים שלו נגעו לנו בלב. גם אם זה קיטש, גם אם זה טיפשי, כי להרגיש זה דבר נפלא — ואסור לעצור את זה עם יותר מדי מחשבות. כי להפסיק להתרגש זה לוותר על הטעם הכי מתוק של החיים. גם אם הוא מתובל בדמעות.
חופשיים מהשאיפה אל המושלם.
כי אף פעם לא יהיה מושלם, הוא לא יתנהג כמו בחוברת ההפעלה, הדברים לא יצליחו מיד, המשפחה שלנו לא תהיה תמיד פוסטר, אנחנו לא ניראה כמו בז'ורנל, ובסוף מישהו ישפוך יין אדום על המפה הלבנה. אז אפשר לוותר על השאיפה הזאת לשלמות. ואולי אפילו להתחיל לאהוב גם את הקלקולים שלנו. הם חלק מאיתנו לא פחות מאשר החלקים הטובים שלנו.
חופשיים מהצורך להוכיח כל הזמן.
אנחנו צריכים להשתדל. זה חשוב. אבל כמה שננסה — לפעמים אנחנו נאכזב. נאכזב אנשים שאנחנו אוהבים, כי לא נוכל להיות כל מה שהם רוצים. אבל אם נגיד להם שאנחנו אוהבים אותם, זה צריך לעזור.
אם אנחנו לא מספיק טובים בשבילם, עלינו לדעת שזה לא בגללנו, זה בגללם.
חופשיים מהפחד להיכשל.
כבר נכשלנו ושרדנו.
חופשיים מהשאלה מה יגידו עלינו.
כי תמיד יגידו.
× × ×
בחג החירות הזה נבחר להיות חופשיים.
ונזכור שהחיים קצרים. מאוד קצרים.
ולהעריך את הרגעים שבהם אנחנו יחד.
ולשמוח במה שכן יש.
(* את ברכת החג הזו כתבתי אחרי הידיעה העצובה על מותה המוקדם מדי של רונית אלקבץ, שהייתה גדולה מהחיים. ובהשראת דמותה שניבטה מתוך התמונות והמילים שכתבה ושהייתה לפני הכל: נאמנה לעצמה. וחופשיה ברוחה).